"למה בת מצווה? למה בר מצווה"
במשפחות חילוניות עולה הרבה פעמים השאלה, עם הגיע הבת לגיל-שתים-עשרה, והבן לגיל שלוש-עשרה.
לפעמים עולה השאלה כזיכרון בין דורי, מדורות קודמים, בהם לא נשאלה השאלה , כי היה מובן מאליו, שבהגיע הגיל – חוגגים.
בעבר הייתה הסיבה מובנית מאליה, וגם האופן בו חגגו מובן מאליו. בהתקרב הגיל, היו מכינים את בני הנוער להשתתף בקהילת המצוות שסביב בית הכנסת, גם אם לפעמים היה זיכרון הפולחן יותר נוכח ואפילו יותר ממשי, מהפולחן עצמו. בבית שלי, למשל, ואצל בני הדודים, הייתה זו ודאות טבעית : כך המנהג.
כיום השתנו הדברים, מסיבות שונות: מחד – הרבה משפחות התרחקו מעולם בית-הכנסת והדת, ומאידך צצו אלטרנטיבות לטקס המסורתי, כגון מסיבות רבות משתתפים, אירועי ריקודים, ונסיעה לחו"ל עם ההורים או עם סבא וסבתא.
משתי הסיבות האלה נשאלת השאלה, ויש יותר מתשובה אחת.
עצם שאלת השאלה והחיפוש אחר התשובה – הם מעשה משמעותי. לשאול, מהם החיים המצפים לי בהתבגרות ובבגרות. זוהי שאל כלל אנושית, תלוית גיל, ובעלת אופי חינוכי קיומי. חלים שינויים בחיים שלי, פיזיים, נפשיים, חברתיים , מה פשרם ומה פירושם?
באותה מידה, קיומית ורבת משמעות, היא השאלה, מה פירוש הגיל שהגענו אליו, כבני עם מסוים, כבני תרבות מיוחדת – העם היהודי. מה אני יודע על העם שלי? על ההיסטוריה שלו, על הספרות והאמונות שלו? על מנהגיו. מה היו בעבר ומה הם היום. האם הם חשובים להגדרתי העצמית? עד כדי כך, שאבחר לחקור בהם וללמוד מהם וכך גם לבנות את זהותי האנושית, הלאומית , התרבותית והאמונית?
האם השאלות הללו חשובות לנו כהורים, הניצבים ע ם ילדיהם בצומת של שאלת שאלות וחיפוש אחר משמעות?
מאת: קובי וינר 16.2.14
למה בת מצווה? , למה בר מצווה?
17 בפברואר 2014 על ידי
תגובות אחרונות